יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

בדרך לעבודה


בדרך לעבודה שלי אני מכירה כל כביש כל רמזור כל מעבר חציה כל השתלבות בעייתית של תמועה.
ואפילו ביום ראשון בבוקר לפני קפה נורמלי מסוגלת איכשהו להיות בסוג של אדיבות במעברי החציה השונים ובצמתים הבעייתים.
אבל במקומות חדשים בערים אחרות פחות מוכרות - זה מפתיע אותי - חוסר הריכוז שלי - חוסר תשומת הלב למה שקורה שם בחוץ....
כמה מהר נעלמת לתוך הבלה בלה המוחי שלי. 
וכמה מאמץ מודע נדרש בשביל להיות בכאן ועכשיו.
לשים לב למה שקורה שם בחוץ כשכל מה שבא לי זה לצלול חזרה לצלילים של הרדיו ולמחשבות הלופ הטבעי שלי.

ואני -אני שמתי לב שבשבילי מאמץ מודע זה בכלל כפל משמעות...
כי כל מאמץ בשבילי דורש מודעות ,וכל מודעות דורשת מאמץ !

6 תגובות:

  1. ממי,
    מקסים
    את שופעת
    תכתבי עוד...

    השבמחק
  2. צריך אומץ לא להיות במאמץ
    תודה מותק
    דונט סטופ

    השבמחק
  3. מאמא , ירשתי ממך את המצב של לשקוע עמוק במחשבות רק שבמקרה שלי תיגרם תאונה.
    תמשיכי לכתוב זה גאווה בשבילי

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  5. אחלה טרנד, לגדל עצי זית במשאית שלך

    השבמחק