החתול שלי

החתול שלי הוא פיקח במיוחד.
הוא יודע לפתוח דלתות...לא חושבת שזה הגיע עם המניואל של החתוליות שלו.
זה  ידע נרכש.
הוא איכשהו הבין שככה זה עובד והתאים את עצמו לענין.
כמובן שיש לו תועלת בלדעת לפתוח דלתות....
הוא פחות תלוי בבני הבית שיפתחו לו את הדלת כשהוא רוצה לצאת או להכנס בכל שעות היממה.
הוא פשוט מזנק על הידית עם יד אחת ובזריזות פותח את הדלת עם השניה.
הוא התמחה בהרבה סוגים של דלתות וידיות (גם אצל השכנים....) והוא ממש אלוף.
הוא גם יכול לצוד יונים (לצערי) על אף שמעולם לא נזקק לציד כדי להשביע את רעבונו (טוב בסדר אולי פעם אחת...) אבל מתארת לעצמי שהידע הזה דווקא הגיע עם המניואל החתולי שלו ביחד עם היכולת לקפוץ למרחקים בלתי סבירים ממקומות בלתי סבירים.
אבל היום בבוקר כשהתפנק אתי במיטה -וכשאני אומרת התפנק אז מתכוונת פול בודי מסאג' -רקמות עמוקות והכל! 
הגירגור שלו היה כל כך אינטנסיבי והוא היה שקוע בהנאה צרופה כשלפתע שמענו מבעד לתריסים הסגורים ריפרוף כנפי יונה -וזהו! בבת אחת ההנאה הוחלפה בדריכות הוא התרומם לישיבה ובריפרוף הבא הוא כבר לא היה.
ואני - אני שמתי לב פתאום לכל הדברים האלה בחיים שלי שהם הריפרוף הזה שם בחוץ - הסחות דעת חסרות טעם שגונבת ממני את מתיקות הרגע הזה.
כי כנראה שאפילו שאפשר לרכוש ידע ותכונות שלא הגיעו עם המניואל הבסיסי שלנו האינסטינקטים האישיותיים הבסיסיים שלנו חזקים וגונבים.